...ואני באתי הביתה, ושמה לא היה בטבריה שם, ואלה שהלכו רגלי, הם סיפרו שבאו גזלנים ולקחו מאתם כל מה שהיה להם, אז הם אמרו: "בשביל שהם הנחו אותי", הם, הם סיפרו להמשפחה שלי, שאני נשארתי לא, לא יודעים באיזה, באיזה מקום, באיזה... אני, ואני באתי, אוי, והיה לי פצעים על הרגליים, הלכתי על... בבוץ, אוי, הרופאים בדקו אותי את הרגליים, הם אמרו לי: "אסור מקווה, אסור ללכת למקווה, אם תלך למקווה תמות!", אני לא שמעתי, אני בלא מקווה? אז אני הלכתי למקווה, והריח היה כמו נבילה, כן, של הרגליים, השם יתברך עזר לי, אני סבלתי וסבלתי, וסבלתי, עד שעבר המחלה, עד שנשארתי בחיים, המצב שלי איפה שאני נמצא, אדם, אדם חולה לא יכול ללכת, בלי, בלי מים, בלי לחם, בלי... מה, מה יהיה מזה?, וגם כן (לא מבין), אבל אני עשיתי צעקות כאלו, כן, אמרתי: "אין לי ממי להתבייש, פה אני יכול לצעוק, כן, אז אני צעקתי עד, עד השמים" , אני כבר התייאשתי, אבל אמרתי: "רבונו של עולם אתה כל יכול, אם אתה תוציא אותי בחיים מכאן, אז אני מקדיש את כל ימי חיי רק לעבודת השם", אוי, ולא זכיתי לקיים את הנדר, לא זכיתי, היה רעב, היה... כן, אבל הרב, הרב אוי, ורנר, ורנר, רב משה ורנר, אני הייתי אתו, הוא ראה מה שאני סובל והוא היה... כן, הוא התיר לי עם עוד רבנים את הנדר, כן, כן, אני סיפרתי לו, אז הוא אמר: "אפשר להתיר", כן, [פתחתם מאפיה, מאפיה?] אה? [פתחתם מאפיה] יוא, יוא, אתה יודע המעשה של המאפיה?, אוי, אוי, השם יתברך ירחם עלי, מה שעבר עלי, אוי, היה כך וכך, אבל רק זה לבד, השם יתברך הוציא אותי ממקום כזה, ממקום מוות, ממקום כזה, לא היה מי שיטפל בי, מי, מי שיעזור לי, כן, וניצלתי, השם יתברך הציל אותי , כן, זה אי, אי אפשר לשער במח, ואני לא יכול לספר הכל, כן, ככה. והישיבה, אני היה לי כתב יפה, אז הם היו צריכים לשלוח מכתבים, כן, אז הם ביקשו אותי לבוא לקחת, לכתוב, נו, לכתוב, אבל בלילה, בלילה, אני ישבתי בבית, בבית כנסת, וישבתי בדאבון גדול, אני יש לי, אני כבר נדר... מסרתי להשם יתברך את ימי חיי, ואני יושב וכותב? להרוויח כסף? להרוויח פרנסה?, כן, אני ישבתי וכתבתי, פתאום באמצע כתיבה, נכנס כלב שוטה כזה, שהיה המים היה הולך מפיו והעיניים היו נורא מאד, והוא היה, היה רץ, רץ כזה, בפנים, בפנים הבית כנסת בכח כזה, ואני יושב ורואה דבר כזה, אני ראיתי שהוא שוטה, כלה שוטה, כלבת, כן, מה לעשות?, אז היה על ידי היה ארון של ספרים, הוצאתי הספרים ונכנסתי בארון, והיה קטן מאד והיה... על-כל-פנים נכנסתי לארון, והכלב בא לארון והוא לחם איתי, הוא רצה לפתוח, ואני מחזיק שלא יוכל, שלא יוכל לפתוח, כן, עד... אני ראיתי עוד דברים פלאים, אני הייתי פה והכלב היה פה, אז הוא היה רוצה... ופה היה הקבר של רבי מאיר בעל הנס, הכלב בא מפה ורצה לבוא אלי לנשוך אותי, וראיתי כמו שלא, שלא מניחים את הכלב ללכת אצלי, כן, זהו, ככה היה, אחר כך הוא רצה לבוא ו... והיה כמו מישהו לא מניח אותו, אוי, אוי, הטעם שלי, זה היה לי בשביל אני עשיתי נדר לא לעבוד, ואני הייתי כותב, כן, כן , לכסף אני כותב, נו, הכלב עמד שמה על ידי והסתכל עלי, ואני הסתכלתי עליו, אבל הוא לא יכול לבוא אלי, פתאום היה רץ, התחיל לרוץ החוצה ויצא מן הבית הכנסת, אבל אני פחדתי שמא הוא יבוא, הייתי יכול לסגור הדלתות, אוי וי, אוי, ברוך השם, השם הציל אותי מהכלב גם כן , זה היה גם כן אותו דבר של המדבר, שנשארתי ככה, כן, אני, אני ביחד בבית הכנסת עם, עם כלב שוטה, והוא יכול...
היה בטבריה, היה עיר קטנה, אבל היה חסידים, חסידים של כמה מינים, כן, וכל אחד מהחסידים חושב שהוא, הוא... כולם צריכים ללמוד מהם, הם חסידים ביאלה, וזה חסידות חב"ד, כן, כן, על-כל-פנים חסידי קרלין וחסידי סלונים הם היו קרובים זה לזה, הבית כנסת היה סמוך, אבל, אבל קרלין היה צועק בתפילה, אז הם היו אצלם בחשיבות גדול, הם צועקים, הם, הם צועקים בתפילה, הם מתפללים בצעקות, נו, וחסידי סלונים הם, הם ביטלו את החסידי קרלין, מה העיקר ללמוד, שיהיה למדן, נו, בחסידי סלונים היה למדנים, כן, חסידי קרלין היו צועקים בתפילה, אבל חסידי סלונים הם לא צעקו בתפילה, כן, רק היה אצלם למדנים, למדנים, אז הם, אז הם היו, היו אצלם כל הכבוד וכל הגאוה וכל, וכל העולם הם חשבו שהם גדולי הדור, שהם, שהם מנהיגי ישראל, שהעיקר היא ללמוד גמרא, כן, ויש להם, ויש להם למדנים בזה, ורב מוטל (מסלונים) היה, הוא היה, באמת היה, הוא היה כשרוני מאד, בעל מח, בעל נפש, הוא היה חכם ומבין ובעל רחמים ומידות טובות, רב מוטל, נו, אבל העולם היה לו גאוה יותר, כי הוא, הוא, הוא ירא שמים, הוא, הוא למדן, הוא... יוא, אז הם היו אצלם יש, יש... כן, הישות והגאוה זה היה , זה, זה היה העיקר החיים אצלם, כן, ישראל בער, ישראל בער לא היה קרליני ולא סלונים רק הוא, הוא בחר, הוא בחר בחסידות ברסלב, כן, אז השם יתברך סיבב שרב מוטל (מסלונים), אני הייתי תלמידו והייתי כמו בן, הוא אהב אותי, כן, אף-על-פי שאני לא היה כשרוני והוא היה למדן גדול, אבל אף-על-פי-כן הוא כיבד אותי וקירב אותי, כן, אז אני הייתי בעניות גדול ואני, והאשה שלי היה אצל ההורים שלה, ואני הייתי אצל ההורים שלי, לא היה לנו פרנסה, נו, ורב מוטל, אני, אני הייתי בן בית אצל רב מוטל, כן, והוא ראה, שאני נתקרבתי לרבינו הקדוש, לברסלב, הוא ראה שאין לי אשה, אין לי דירה, אין לי פרנסה, ואני שמח, הוא לא הבין את זה, מה? מה זה? הוא לא בעולם, בעולם הזה? מה זה? מה זה אם ישראל בער?", הוא לא הבין את זה, הוא הבין שאין לי לחם לאכול, זה, זה, זה הבין, הוא היה חכם, הוא היה למדן, אז הוא הבין, אני לא אמרתי לו, הוא שאל אותי: "מי נותן לך אוכל?", אז, אז אמרתי לו: "השם יתברך מפרנס אותי!" , כן, והוא, וזה נכנס באוזנו, והוא הבין שאני אין לי, אין, אין, אין לי אוכל, כן, ואין לי בגד של שבת ואין לי כלום, אין לי... האשה בצפת, ואין לי לא דירה ולא, ולא ... לא כסף ולא גאוה ולא תורה ולא... כלום, והוא ראה שאני שמח, אז הוא, הוא הבין שאני אין לי לחם לאכול, אז הוא הלך, הוא היה בעל רחמים, הוא הלך, אצל החסידי סלונים היה אחד אופה, שהיה אופה לחם, כן, אז הוא הלך אצלו, קראו אותו רב מנדל וועק, כן, רב מוטל (מסלונים) ראה שאני אין לי לחם לאכול, אמר: "לחם מגיע לו, צריך, בלי לחם..., אני צריך לתת לו לחם, אני לא יכול... כן", וככה היה, הוא הלך להאופה ואמר לו, האופה היה מחסידי סלונים, זה חבר שלו, אמר לו: "תיתן על חשבוני לישראל בער כל יום כיכר לחם, בכל ראש חודש תיתן לי חשבון, אני אשלם לך!", כך היה . אחר כך הוא, הוא, הוא היה בלש, בלש, הוא... אני ישבתי בחצר שלו, היה לי מטבח קטן, ובעל המטבח הוא, הוא, הוא... אבל המטבח היה בלי אדם, מי... (לא מבין), אז אני באתי אליו: "מה זה? כמה אתה רוצה להשכיר לי המטבח?" , אז הוא אמר לי איזה סכום קטן, טוב, אני לקחתי, אבל אין לי גם, גם הסכום הקטן, אמרתי לו: "אל תדאג, אני אשלם לך!", נו, מה יש לו? , הוא נתן לי את המטבח, ואני מצאתי אם הסוחרים, איזה תיבה שבורה, איזה, ולקחתי לתוך המטבח, והיה לי איזה, איזה תיבה בשביל שולחן ואיזה תיבה על... כן, תיבות... אני בעצמי, זה היה פה ואני ישבתי על הרצפה, נתתי איזה סמרטוטים על הרצפה, כן, אני ישבתי על הרצפה ואמרתי "ליקוטי תפילות", תהלים ו... כן, ורב מוטל (מסלונים) ראה את, את הדירה שלי, את המטבח, ואיך אני, אני עוסק ב"ליקוטי תפילות", נו, אינו ברסלב, והוא רואה שאין לי לחם לאכול, והאשה בצפת אצל ההורים שלה, ואני שמח, "מה זה? איזה חיים זה? מה זה?", אז הוא לא הבין את זה, מהיכן אני לוקח את זה? , על-כל-פנים השם יתברך ריחם עלי, והשכן שלו שהיה גר על יד רב מוטל, יצא לדירה אחרת, אז הוא, הוא, הוא ידע שאני, שאני אין לי דירה ואין לי אשה ואין לי כלום, אז הוא, הוא שכר הדירה מבעל ה... מבעל המטבח, הוא היה הבעל הבית של כל החצר של רב מוטל, של... כן, אז הוא שכר את הדירה בשבילי, כן, ואמר לי, הוא בא אלי והוא אמר, וסיפר לי, שהוא שכר לי דירה, "תכתוב לאישתך שתבוא!", כן, אמרתי לו: "טוב, דירה יש קירות, אבל אין שולחן, אין לי כסא, אין לי שום דבר! ומה? איך אני אכתוב לה שתבוא?", אז הוא, הוא הכה אותי, אז אמר לי, אמר לי: "זה לא עסקך, אני אתן לך רהיטים, דירה עם רהיטים, יש לי, יהיה לך כסאות ויהיה לך שולחן ועם מיטה, תכתוב שתבוא!", וככה היה. בטבריה היה נגר, נגר מצוין, נגר טוב, ואני לא הכר... ואני לא ידעתי שהוא ברסלב, הוא נתקרב לרבינו הקדוש, ואני לא ידעתי, הוא שמע שאני סובל, שהייתי סובל, אז הוא היה, היה מתקרב אלי, והוא היה גיבור, גיבור וחכם, כן, אז אני חשבתי שהוא מתלוצץ, שהוא לץ, בעל ליצנות, הוא, הוא, הוא אוהב אותי להתלוצץ ממני, אצלו היה חסידות זה כלום, לא!, נודע לי, הוא סיפר לי: "שאני ברסלב, אני ראיתי זוג מרוסיה, שבאו מרוסיה, והם קמו בחצות לילה ואמרו חצות לילה, חצות, והם, הם קירבו אותי לברסלב", כן, אז הביא, רב מוטל (מסלונים) הביא את, את זה הנגר, והיה לו במחסן היה לו כמה כיסאות שבורים, כן, אז מרדכי (הנגר) היה, היה מומחה גדול בנגרות, והוא עשה... זה הרהיטים זה היה חידוש בטבריה , היה לי כיסאות ושולחן.
רב מוטל (מסלונים) היה לו שני בנות, אחת הייתה שרה, שרה, ואחת פייגא, והם, הם ראו שר מוטל הוא משתעשע איתי והוא... כן, אף-על-פי שאני הייתי פשוט, אבל הוא אהב, אהב, הוא בעצמו לא יודע מה זה, מדוע הוא אהב אותי? , אז שרה הייתה הקטנה, ופייגא היה יותר גדולה, הכלל הם באו הבנות, ואני הבאתי את, את אישתי, לא היה לה בגד לשבת, לא היה לה שמלה, לא היה לה... אז הם אמרו לו הבנות שלו: "הבאת את האשה, אין, אין לה נעליים ואין לה שמלה ואין לה כלום, וצריכים, צריכים, צריכים לעשות לה, באה אשה בלי בגד, בלי נעליים?", אז הוא נודע לו, הבנות סיפרו לו שאין לה, אין לה כלום, אז הוא אמר לי: "לך...", בטבריה היה המוכתר של העיר היה יעקב, שמו יעקב, יעקב הוא היה סנדלר מומחה, כמו מרדכי היה בנגרות, הוא היה מומחה בנעליים , כן, ועמדו בתור, הוא היה מקבל כל כך, והיה הרבה, הרבה כסף, הוא היה חזק, הוא, הוא עבד, היה הנעל והיה חזק ויפה, כן, אז הוא, הוא, הוא שלח לי ליעקב, הוא הנגר הכי, הכי, כי מובחר שבטבריה, הוא לוקח הרבה כסף, אז הוא שלח אותי אליו, כן , נו, אז לא היה חנויות ולא היה מוכן, כשהיו צריכים נעליים, היו צריכים לעמוד בתור וליקח מידה ולעשות לפי המידה, כן, היו צריכים לחכות שבועיים שלושה בתור , כן, אני הלכתי, היא אין לה נעליים, נו, זה צריכים תור, צריכים כמה, כמה שבועות, צריכים לחכות, מה יהיה? מה יהיה?, אז אני באתי אליו ואמרתי לו: "רב מוטל (מסלונים) אמר שתיתן, שתיתן לי זוג נעליים המספר זה וזה", אישתי אמרה לי המספר שלה, כן, הו, אז הוא אמר: "יש לי מספר שלה, המספר הזה מוכן ולא צריכים לחכות" , אז הוא, הוא נתן לי הנעליים והיו יפים וטובים מאד לפי המידה שלה, כן, אז היה לה כבר נעליים, אחר כך היה לי רהיטים חדשים ושמחה ו, הוא שמע את ה"שלום עליכם" שלי, אז לא היה כמו היום, אני הייתי אז בתחילת ההתקרבות , ו"אשת חיל" שלי ו"אזמר בשבחין", אז הוא נתבטל לגמרי, אז הוא אמר: "מה, מה זה? הוא, הוא, הוא למדן ולא יודע מהזה שבת ולא יודע כלום, ישראל בער, ישראל בער הוא, הוא יודע" , הוא סיפר הכל, את הלב שלו הוא סיפר להבנות שלו, כן, "ישראל בער, ישראל בער, ישראל בער", וג...
...הוא סיפר להבנות שלו, כן, "ישראל בער, ישראל בער, ישראל בער", וגם הבנות הם, הם האריכו את רב מוטל (מסלונים) האבא שלהם, וידעו שהוא למדן גדול, בעל מח גדול, ואני מה, מה... איזה, איזה חסיד, אבל הוא אמר להם: "שאני מתבייש מישראל בער, אני רואה את השבת שלו, איך הוא שמח, ויש לו אוכל , אני לא, אני לא יודע איך הוא חי", ו...
הבנות שלו הם שמעו את השבתים שלי, הזמירות והשמחה וה... והם ראו שאין לי כלום, שרב מוטל (מסלונים) נתן לי כסאות , כן, אז רב מוטל היה המתנגד הכי גדול, כי האדמו"ר שלו, של סלונים, היה מתנגד גדול, והוא היה מתנגד גדול, רב מוטל (מסלונים), כן, אבל אף-על-פי-כן הוא היה מתנגד גדול, אבל אף-על-פי-כן הוא אהב אותי, כן, כן, אז הבנות שלו הם שאלו אותו, הם דיברו איתו: "מה זה? מדוע ברסלב לא, לא מצא חן בעינך? אנחנו רואים שהוא, שהוא עובד השם כזה, הוא תמיד שמח והוא... מה זה?", הוא היה מבולבל, הוא היה גם כן מבולבל, כן, אני עשיתי לו מחלת לב , הוא היה מתנגד גדול, ואני הראיתי לו: "אתה מתנגד? טוב, "אשת...", תשמע את "אשת חיל" של ברסלב" , הוא נשאר בלי ידיים בלי רגליים, הוא נתבטל, כן, הוא היה ירא שמים ולא... הוא, זה... הוא היה כל כך משוקע בהתנגדות נורא, כן, והוא... ואני כנגדו כלום, יתוש, כלום לגמרי, והוא היה לו מחלת לב, הוא לא מצא מקום, הוא רואה בעיניים השבת שלי והשבת שלו, ואיך, איך אפשר להיות מתנגד? כן, היה לו צרות, עשיתי לו מחלת לב , על-כל-פנים בשבת השני אישתי הייתה לה כבר ברוך השם נעליים, באו הבנות שלו, של רב מוטל (מסלונים) ואמרו לו: "אין לה שמלה של שבת, צריכים לעשות לה שמלה" , אז רב מוטל שלח אותי לאיזה סוחר שהוא סוחר שאריות, שאריות, חתיכות, כן, והוא היה, הסוחר היה, היה בוחר חתיכות גדולות כדי שיהיה שמלה, אז הוא שלח אותי אליו, והוא נתן לי, היה לו סחורה שהיה מספיק על, על, על שמלה, כן, והיא הייתה תופרת, והיא תפרה, והיה לה גם שמלה על שבת , והיה הצגה נוראה, הבנות שלו הם, הם שמעו את ההתנגדות, והם שמעו ה"אשת חיל" שלי, אז הם, הם עשו לו צרות לרב מוטל, "איך, איך מתנגדים על יהודי כזה שהוא אומר "אשת חיל" כזה? נו, אפשר להיות מתנגד?" , אני עשיתי להם לטבריה, ל... חסידי סלונים הם היו מתנגדים הכי גדולים, ואני עשיתי להם צרות כאלה , אבל לא (לא מבין), הם היה להם ישיבה ברבי מאיר בעל הנס, הישיבה, והיה להם שם יותר מכל הישיבות של ירושלים, כן, והם נתנו לי שתי לירות לחודש במקום עשרה, שתים עשרה, חמש עשרה, נתנו לי שני לירות, אז הם אמרו, "שהם נותנים לי רק בשביל רחמנות שיש לו ילדים קטנים והוא צריך לחם, אבל הוא לא בן ישיבה, הוא, הוא לא לומד גמרא, הוא לומד "ליקוטי מוהר"ן", "ליקוטי תפילות" ותהלים, זה ישיבה? זה בן ישיבה?" , אבל ה"ליקוטי מוהר"ן" וה"ליקוטי תפילות" והתהלים זה עשה, עשה להם צרות גדולות, כן .
פעם בא לטבריה רב שלמה, הגאון של הספרדים חכם באשי, והוא, הוא היה זקן [חכם מה? חכם] וגאון, אלפנדרי [אה, אלפנדרי] והוא היה גאון וצדיק, הוא היה יחידי, לא היה לו אשה והוא היה... כן, הוא בא לטבריה, ואני נכנסתי אליו אצל הספרדים, ואני נכנסתי אליו ובקשתי אותו: "אני רוצה זכות לשמש את, אותו", כן, נו, אני ביקשתי אותו, והוא היה גאון ו... נו, יהיה ככה, הוא הסכים להלביש לו את הנעליים ולעשות לו תה ולנקות ו... שימוש, כן, אני, אני... הוא היה גאון והוא שמע על רבינו רבי נחמן שהוא היה גאון ו... .
...מה, איזה שמחה צריך להיות לנו שזכינו בעולם הזה להיות, להיות מקורב לרבינו, אנחנו לא יודעים , זה, זה... היה כמה גדולים שהם, שהם חשבו שהם משיח, שהם... הם, הם דיברו בדיבורים כאלה, אבל, אבל זה לא היה נכון, הם טעו, כן, רק רבינו הקדוש אצלו אין שום טעות, מה שהוא גילה איזה דיבור מבורר, הלכה למשה מסיני, אז הלילה נתעוררתי אחרי חצות לילה, נתעוררתי ועשיתי נטילת ידיים ורציתי לעסוק בספר תהלים, אני לא רואה, אבל זה התהלים אני רואה בקישוי, כן, זה, בזה, דווקא בזה, בזה, בזה התהלים, אז רציתי להיות ער, ונפל עלי שינה, כן, ושכבתי וישנתי והיה לי חלום, חלום כזה, אינני יודע איך נשארתי בחיים? איך נשארתי בחיים? אני, אני ראיתי שהיה לי צער כזה, ומה שהיה עבר עלי, מה עבר עלי?, אני שמעתי אמרו, אמרו, אני הייתי, היה נדמה לי אולי בירושלים, החלום היה שהייתי בירושלים, והסתובבתי באיזה מקומות בירושלים, כמו חוץ לעיר, כמו... הסתובבתי שם, אז אמרו לי אנשים שלא מכירים, שאני לא מכיר אותם: "יש פה בור כזה, הגודל שלו והעמקות שלו הוא, הוא בלי שיעור", אני ככה שמעתי, כן, "יש בור כזה...", על-כל-פנים אני היה לי חשק לראות הבור, לראות הבור הזה, הסתובבתי, הסתובבתי, ואמרו לי, או הרגשתי, אוי, אינני מבורר אם אמרו לי שזה, שזה הבור או, או הרגשתי, על-כל-פנים הפה של הבור היה גדול, כן, והיה עמוק מאד, והגודל והעמקות בלי שיעור, על-כל-פנים אני הלכתי לבור, ראיתי את הפה של הבור, ואמרו לי: "שזה, פה יש בור כזה", כן, אז הלכתי להבור לראות, לראות הבור. על-כל-פנים אני הלכתי וראיתי שזה, גודל הפחד רק לראות את, את הגודל של הבור ה... מגודל הפחד, אני ראיתי למעלה מהפה של הבור, על-כל-פנים היה לי פחד גדול לראות את הבור , החלקתי ליד הבור[ כמו שאני עמדתי בבור, ונפלתי להבור, נפלתי לבור, אז אינני יודע איך נשארתי בחיים, אני ראיתי שאני נפלתי בבור ואין, אין לי שום תקווה, בור כזה, עוד רגע יהיה לי גל, גל של עצמות, אבל... אני הרגשתי את הצער הזה מה שיהיה, מה יהיה ממני עוד, בעוד רגע, מה ש... היה לי צער כזה, פחד כזה, על-כל-פנים נפל, נפלתי בבור, אז נפלתי, נפלתי, נפלתי, נפלתי והגעתי, בבור היה מים, אני, ואני יודע לשוט, אז כמו שהצער היה גדול מה ש... מה שידעתי בעוד רגע מה יהיה ממני, גל של עצמות, אז כשראיתי את זה, בור כזה והייתי בסכנה כ... והייתי בסכנה כזו, הייתי... נו, אני ראיתי נפלתי למים ואני יודע... לא יודע לשוט, אז זה במים, אז זה כבר... , בור כזה, עמוק, עמקות כזה וחורבן כזה, שממה, זה דבר שמם, כן, ונפלתי למים אחרי כל הסכנה, אחרי כל הפחד, אחרי... {זה מפחיד} , אני לא ראיתי את המים, אבל נפלתי למים, נו, ראיתי את המוות ואת, ואת ההצלה איך, איך, איך בא לכאן מים? ו... על-כל-פנים ככה היה, אני נפלתי למים ולא היה שום סכנה, רק, חלילה חס ושלום, אם אף אחד לא יודע, לא ידע שאני נפלתי בבור, אז מה יהיה המים? כמה יכולים לחיות בלי, בלי, בלי אוכל? כמה ימים!, שבוע, אם לא יוציאו אותי, אז אם לא יודעים, אז אני חי, אבל עוד כמה ימים אני, אני ימות, אין, אין, אין, אין, אין אוכל בבור, כן, נו, אבל איך היה נדמה לי שאנשים ראו, יש אנשים שראו שאני נפלתי לבור, אז בוודאי יעשו תחבולות להוציא אותי, אז הייתי קצת, היה לי קצת נחת רוח, קצת בטחון שיבואו ויוציאו אותי והם יעשו כל מיני תחבולות להוציא אותי מהבור, כן, זה החלום, אינני יודע אם היה לי עוד חלום כזה, צער כזה שנפלתי, בהרגע שנפלתי, אז היה... הצער היה מה, מה שאי אפשר לתאר בעוד רגע אני, אני... מה יהיה ממני בעוד רגע? אבל באותו הרגע, אותו ה... נסים שלא, שלא, שלא נשארתי מת, רק מהפחד, מהפחד הזה, כן, והצער, הצער הזה, אני ראיתי שנפלתי, אני הייתי בחוץ ופתאום אני, אני נפלתי לבור, זה עלה על דעתי שזה החלום מרמז על "אין שום ייאוש בעולם כלל", על ידי... מה, מה זה מים? מימי התורה של רבינו זה המים!, מים, מים זה תורה, מימי התורה, כן, על ידי, על ידי מימי התורה של רבינו, אפילו שנופלים למקום כזה שחושבים שאין שום תקווה, יש תקווה!, נפלתי במים , וזה, אני מספר את זה בדיבורים, אבל זה אי אפשר לתאר את הרגע של, של הפחד, של הצער שהיה לי מזה שראיתי שנפלתי לבור, שנפלתי, אני נמצא בבור בלי שום... אין מקום לאחוז, כמו ש... מי יכול לתאר הרגע הזה?, ועוד התחזקות גדול מהחלום הזה, ש"אין שום ייאוש בעולם כלל", אני כבר נפלתי לבור ואין לי, בלי שום תקווה, ויש מים! , וגם מה, מה שגילה רבינו, אוי וי, אוי וי, מה ש... מה שרבינו הקדוש עשה מנפשות פשוטים רחוקים לגמרי, לגמרי מהתורה, מהיהדות, {זה היו}, אנשים מגושמים, לא יודעים ריח תורה, לא יודעים, וכשנתקרבו לרבינו נעשה מהם צדיקים קדושים כאלה שלא היה מעולם, למעלה, למעלה מן הטבע . זה ענין חדש, ורואים דוד המלך, דוד המלך בתהלים, כל התהלים "מזמור, מזמור, מזמור", "לדוד מזמור", "למנצח לדוד מזמור", "מזמור", יש, יש "מזמור" ויש כמה לשונות של, של, של שיח, אוי, יוא, אוי, אוי, אוי, גם "מזמור שירו להשם שיר חדש", "שיר חדש", דוד המלך לא אמר, הוא אמר: "שיר חדש", הוא חדש לגמרי, הוא חדש, "שיר חדש", רבינו הקדוש הוא "שיר חדש", רבינו הקדוש הוא השיר הזה, וכאן בהפתק מגלה רבינו דבר קט... דבר קל, "נ נח", כן, ששים שנה לא ידעתי מזה, רק ידעתי שזה פלא, שזה מחיה אותי, שזה... כן, בכל פעם שנפל עלי, שנפלתי, לקחתי את הפתק וקראתי, והייתי, ונעשה, ונעשה ענין אחר, ונעשה "שיר חדש" , אוי, אוי, אוי, וככה יש הרבה "שיר חדש", "שיר חדש", "שיר חדש", דוד המלך הוא רבינו, שזה... רבינו הקדוש הוא... רבינו הקדוש עבר על כל הצדיקים, על כל הצדיקים שהיה מיום בריאת העולם, זה ענין פלא של השם יתברך, שאז שיהיה, ש... בדורות אחרונים מה שיהיה, מה, מה שיהיה איזה כפירה, איזה שקר, איזה מעשים, והשם יתברך ראה וידע, אז הוא ידע, אה, בדורות אחרונים? מוכרך, מוכרך לרדת רבינו הקדוש בעולם הזה, רבינו רבי נחמן, הנשמה שלו בעולם הזה, אם לא חס ושלום, אז יהיה, יהיה חורבן כזה שלא, בלי שום תקווה, רק רבינו, ורבינו הקדוש כבר רמז בהמעשיות, שהוליכו נשמה לטבוע אותה שתרד לעולם הזה, כן, אז בא, אז בא הס"ם, המלך המוות, היצר הרע, הרע הוא טען, הוא היה לו טענות, יש דין תורה מה זה, זה הפקר?, הוא אמר: "מה, מה? אם הנשמה הזו יורדת לעולם הזה, אז אין לי מה, אין לי מה לעשות, כלום, וכי לשווא...", הוא, הוא טען: "וכי לשווא בראתני? בשביל מה בראת אותי? אז אין לי מה, אין לי מה לעשות, כלום", כן, והלך, אחר כך הוא... אמרו לו, הנש.. היה לו דין תורה, כן, והחלטנו: "הנשמה הזו מוכרח לרדת לעולם!, ואתה, ואתה תן לך עצה, תן לך עצה!" , אז, אז הוא, הוא הלך לחשוב עצה, הוא חזר, הוא אמר: "כבר יש לי עצה!, כן, הוא אמר... הוא יכול לרדת, ברסלב, יהיה מחלוקת כזה!". דיבורים כאלה, זה "חיי מוהר"ן" בדפוס, אבל לא, לא, לא, לא, לא מרגישים, העולם מגושם כל כך שלא, אפילו הגדולים, אפילו גאונים לא מרגישים שיש, מה שיש בזה, זה... כן, איך, איך יש להם חלק בזה, על ברסלב? כן, כל אחד כפי, כפי המסירות נפש, כפי, כפי מה שסובל...
...אמר לה: "גט, גט, גט" , רבי נתן, אנחנו לא יודעים כלום איך היו יכולים לחיות רבי נתן ואנשיו, היה שפלות כזה ואכזריות כזה, אפילו על גויים אין אכזריות, כן, ברסלב! , כן, אוי וי, וי, ואני, ואני זכיתי להיות גיבור כזה, אני עמדתי נגד גדולים שהיו חשובים וגדולים בכל העולם, בירושלים, בירושלים היה עיר של גאונים, של גדולי תורה, ולא כל אחד היה חשוב או מפורסם, ורב משה קלירס הוא היה מפורסם בכל העולם ובירושלים, וכולם האריכו אותו, והיה להם (לא מבין), והוא היה לא שם שהוא גאון וחכם ומשכיל ונבון כזה וצדיק, איש צדיק, היה כל השמות, כן, שהוא גדול כל כך, ואני ידעתי מזה, אני נולדתי בטבריה, והוא היה רב בטבריה, שמעתי מזה וידעתי מזה, ואני נעשיתי ברסלב, נתקרבתי לרבי ישראל (קרדונר) , אז היה לי נסים, רב משה קלירס אומר: "שלא להיות ברסלב!", והאבא אומר: "שלא להיות ברסלב, מה אתה משוגע? מה, מה זה? איך, איך אפשר דבר...?", כן, ורב מוטל (מסלונים), רב מוטל הוא היה גם כן גדול בתורה, לא, לא, לא היה מפורסם כמו רב קלירס, הרב קלירס היה מפורסם בירושלים, כולם האריכו אותו ועמדו לפניו כמלך, כן, זה דבר ידוע, ידוע ומפורסם, כן, והוא רדף אותי על בר... על, על שאני ברסלב, כן, ואני הייתי גיבור נגד רב משה קלירס ונגד רב מוטל מסלונים, רב מוטל היה גם כן גדול, גאון גדול בתורה, אבל הכשרונות של רב מוטל היו יותר גדולים מהרב משה קלירס, כן, כי הוא היה, הוא היה מתייגע מאד על, על, על, עד שבא למדרגה שלו, ורב מוטל לא היה צריך להתייגע, הוא רק ראה פעם אחד איזה דבר בגמרא, במדרש, הוא ראה רק, אז הוא קנה את זה לעולמי עד, לעולמי עד, כן, ורב, ורב משה קלירס היה לא, לא כל כך, התפיסה שלו לא היה כל כך כמו, כמו רב מוטל, והוא ידע מזה גם כן, אבל הוא, הוא היה לו שם מפורסם בירושלים ובכל העולם, ואני עמדתי נגדו, אני נתקרבתי לרבי ישראל (קרדונר), והוא רדף אותי והוא דיבר איתי: "ברסלב אנחנו, אנחנו שמענו מגדולים, מצדיקים קדושים על ברסלב", מה? אני לא שמעתי, זה, זה, זה דבר פלא כזה , כן, ורב מוטל, אני הייתי ילד עני, ורב מוטל (מסלונים) הוא, הוא היה למדן גדול, אבל הוא היה גם כן אוהב מצוות כמו אנשים פשוטים, מצוה, כן, לא כמו רב... רב משה קלירס היה המצוה הזה, זה קטן בשבילו, רק גאונות, חכמה, אבל רב מוטל הוא היה לו שניהם, הוא היה אוהב מצוות גם כן, והוא, טבריה זה עיר קטנה הוא הכיר אותי, וגם כן מחוץ מזה טבריה היא עיר קטנה, הוא... אני, אני נשאתי חן בעיניו, הוא ראה אני, שאני לא כשרוני, אבל האמת שלי והלב שלי, הוא אהב אותי מאד, אני הייתי בביתו כמו בבית, יותר מבית, מהבית שלי, אני באתי אתו, התפללתי אתו וישנתי אצלו ולמדתי אתו בלילה, כן, והוא... והיה בינינו קשר כזה, אבל אני הייתי ילד פשוט, והוא היה רב מוטל מסלונים, הוא היה גאון וגדול וחכם, וחכם, ואני לא ידעתי כמו, אפילו כמו יתוש נגדו, כן, טוב, והיה אהבה גדולה בינינו, הוא למד איתי, הוא אהב אותי כמו, כמו בן שלו, והיה לו שני בנות, הבנות היו כמו אחיות שלי, שרה ופייגא, אחיות שלי, כן, ואני באתי עם רב מוטל, הם נתנו אוכל בבוקר, בצהרים, לרב מוטל, אז הם הביאו גם כן בשבילי גם כן לחם, כן, אני הייתי כמו, כמו בן, בן יחיד, אחר כך שזכיתי להתקרב לרבינו היה, כשזכיתי... רבי ישראל (קרדונר) בא לטבריה, היה כבר נעשה המעשה איך נתקרבתי לרבי ישראל היה הלילה, כל הלילה אני הייתי עם רבי ישראל בבית הכנסת של תלמידי הבעל שם טוב ביום, וכל העיר ידעו כי האמא שלי בכתה ו... בכל המקומות, היא, היא חיפשה אותי בכל הבתי כנסת ובכתה "בני, בני, בני", כל העיר באו "מה, מה?", הם חשבו שמישהו נפטר, יש מישהו נפטר, הם באו "מה הבכיות והצעקות?", היא, אז היא סיפרה: "בא איש אחד וקנה לחם, והוא אכל את הלחם בבתינו, והוא לקח את ישראל בער והוא, והוא הלך כל הלילה, אני קמתי לעבודה וישראל בער איננו, איננו", והיה זה תחילת המלחמה, והטורקים היה פרעי אדם, הם, רק הם ראו שהם ראו איזה בן אדם שיש לו ידיים ורגליים, ידיים ורגליים, אז הם לקחו אותו לצבא, כן, אז היא חשבה "אולי אני יש לי ידיים ורגליים, אז אולי לקחו אותי לצבא" , היא בכתה והיה כל העיר רועשת, אה, בבוקר הם ראו אותי ואת רבי ישראל (קרדונר), אז אמרו: "אוי וי, בי ישראל בער היה כל הלילה עם רבי ישראל, אז בטח הוא, הוא נעשה ברסלב, הוא היה כל הלילה עם רבי ישראל" , מי, מי היה לו הגבורה לדבר עם, עם חסיד ברסלב, או לקרא בספר ברסלב? הוא פחד שלא יהיה שלא, שלא יהיה רק חשד, אז למה {התורה הזאת, למה התורה הזאת}, הוא לא ישיג שידוך , וברוך השם אני לא השגחתי ולא הסתכלתי על שום דבר, רב משה קלירם ורב מוטל (מסלונים) ושידוך והכל, אני מסרתי הכל, הכל, רק מה שראיתי מה זה רבי ישראל (קרדונר), מה זה, מה, מה זה, כן, עד היום יש לי שם, יש כבר שמונים שנה שנתקרבתי לרבי ישראל וכולם היו מתנגדים כאלה, ואני, ואני ברוך השם קיבלתי כל הכדורים, כל, כל הביזיונות וכל הצרות באהבה ובגבורה גדולה, וכולם נתבטלו מזה, הם ראו את הגבורה שלי, זה לא מדרך הטבע, הם לא הבינו את זה, ורב מוטל (מסלונים) הוא חשב, הוא, רק הוא... אני ראיתי מרב מוטל שהוא גדול בתורה ו... כן, ולמדתי אתו, נו, זה היה נס, אם הוא אומר: "ברסלב לא!", אז תכף... אבל אני ראיתי מה שראיתי, ראיתי את רבי ישראל (קרדונר), רק ראיתי אותו, פעם הראשון בחיי לא ידעתי מיהו זה, אז אמרתי: "אוי וי, זה איש צדיק, אני צריך אותו מאד, אם היה לי איזה קשר אתו, הייתי, הייתי זוכה לעבוד השם באמת כמו שאני רוצה, איך, אבל איך יהיה לי קשר אתו? הוא יקנה את הלחם וישלם וילך, ואיך?", אז אני, כמו שאני חשבתי על, על, על קשר, הלוואי שיהיה לי קשר עם האיש, עם הצדיק הזה, אז הוא שאל אותי: "אולי אפשר לי לאכול את הלחם אצלכם בבית?", אז הרגשתי: "מה זה? הוא יודע מה שאני חושב, מה שאני רוצה? אבל, מה זה? אין לו, איפה שיישן, יאכל, מה זה? זה מקום של המלון זה?", בפרט הוא, רבי ישראל (קרדונר) ראה את, את, את הדירה שלנו, זה היה כמו מערה, מערה, זה, זה, זה... ובתוך המערה היו ילדים קטנים ישנים, והיו צריכים לאפות את החלה ליל, ליל חמישי היו צריכים לאפות החלה, כן, והוא שאל: "אולי אפשר לאכול את הלחם?", אז היה, היה לי פלא בעיני, "איך הוא יודע מה שאני חושב, מה שאני רוצה? מי, מי אמר, מי אמר לו?", אז, אז נעשה לי מחשבות, אולי הוא זה... אבל אני רציתי לשאול את האבא, אני, אני לא יכול להכניס אורח בבית, אני צריך לשאול את האבא, נו, אז היה לי פחד, מה אתה שואל לאבא? האבא יכה אותך ויבזה אותך, מה אתה, אתה שואל דבר כזה? יש, יש, זה מערה וצריכים לאפות לחם, מה אתה שואל דבר כזה?, אבל אני אמרתי: "יהיה מה שיהיה, אני אשאל אותו", ושאלתי אותו, והוא הסכים, ונעשה מה שנעשה, כל הלילה הייתי עם רבי ישראל (קרדונר) בים, על שולחן בים ומהלילה הזה עד עכשיו ברוך השם אני מחזיק מעמד, ברוך השם, אבל מה שעבר עלי ועל רבי ישראל, מה שסבלנו, רבי ישראל אם היו נותנים לאחד כל הכסף שבעולם, בעד יום אחד, הוא, הוא יתן, הוא לא ירצה את הכסף ולא ירצה, ולא ירצה עבודה כזה, והוא מסר את נפשו עלי, מה? איש אחד, ישראל בער, מה יהיה בזה? הגאולה יהיה מזה?, והוא ראה את, את זה, איך שנסתבב, הוא ירד מן החמור מצפת, הוא ירד, בטבריה הוא ירד מן החמור, אז הוא פגש ברב בנימין ברזל וביקש אותו: "תראה לי איפה לקנות לחם?", והוא הראה לו אצלנו, ונעשה מזה, ונעשה מזה בניין לדור, לדור דור, לעולם, לנצח, זה, זה פלא, איך אני הייתי לרבי מוטל (מסלונים) כמו בן יחיד, והחזקתי אותו, הוא... הארכתי אותו לצדיק וגאון ו... כן, כן, וראיתי, ישנתי אצלו, למדתי אתו בלילה והיה בינינו קשר אהבה גדולה, כן, והוא אמר לי: "ברסלב, ברסלב לא!", הוא סיפר לי כמה, הכניס בי רעל על ברסלב, מה שזה אמר, זה אמר, זה אמר, ואני, ואני, ואני היה לי אמונה בכולם, אם, אם הם אומרים על ברסלב זה, אבל ראיתי את רבי ישראל (קרדונר) זה היה, היה נעשיתי, זכיתי לגבורה כזה שאין בעולם הזה גבורה כזה, גבורה כזה איך עמדתי נגד, נגד גדולים כאלה, כן, וגם נגד האבא והאמא ונגד כל המשפחה, כן, כולם בכו, כולם היה להם רחמנות עלי, מה שנעשה ממנו, "הוא נעשה ברסלב, ישראל בער נעשה ברסלב" , אוי וי, אוי וי, זה כמה שאני אספר עוד לא, עוד לא כטיפה מן הים מה, מה, מה שהיה, אינו דומה ראיה לשמיעה , בזה אני רואה שזה עיקר הוא המסירות נפש בשביל השם יתברך, בשביל התורה, חכמה זה גם כן טוב, אבל, אבל העיקר היסוד והעיקר היהדות, עיקר התורה היא המסירות נפש, הרצון החזק, וגם רבינו הקדוש רימז בזה ואמר, יש שיחה שאומר רבינו: "תנו לבכם לי, ואני הוליך אתכם בדרך חדש", זה דרך ישן מאד, שלא הלכו בו אבותינו מעולם, ואף-על-פי-כן הוא חדש לגמרי, נו, צריכים לתת את הלב, וברוך השם אני, אני נתתי את כל חיי ואת לבי, את האבא והאמא וכל העולם, נתתי הכל בשביל ההתקרבות לרבינו, זה פלא, זה דבר פלא מאד, אז היה הרב הראשי של העיר, הרב הגדול של העיר, בפרט הרב קלירס כל מה שאמר היו צריכים לקיים תכף, והוא אמר, הוא אמר לי: "ברסלב לא!" , ואני לא שמעתי לו כלום כן, והוא, והוא חשב "אין אף אחד, מה שאני אומר שלא ישמע לי, זה רק ישראל בער" .
וגם החלום, החלום שהיה לי אחרי הפטירה של רבי ישראל (קרדונר), היה החלום של הגלים, של... הייתי בים והיה גלים, גלים גדולים כאלה, כמו הרים, הרים, אני ראיתי שהולך הר של מים, (לא מבין) אני חשבתי, והוא הלך בכעס ישר אלי, ישר, ואמרתי: "אוי וי, עוד, עוד כמה רגעים הוא, הוא יגיע אלי, מה יהיה ממני? אז אני ימות, אין, אין שום תקווה, כן, אז אני אמות", וכך היה, הוא עלה בכעס, בחיפזון, והלך להרוג אותי, כמו שהולכים להרוג, הוא נפל עלי ו... והייתי מיואש לגמרי, אבל ראיתי שאני, שאני עולה על, על ההר, שאני עולה במים, עולה, עולה, עד שהגעתי לסוף והוצאתי את הראש ונשארתי בחיים, יכולתי לנשוף אויר ונשארתי בחיים, חלום כזה? טוב, עבד, עבר הגל ונשארתי בחיים, אבל אני רואה שהולך הר, הר חדש, גל חדש, הוא הולך ככה, מה יהיה עכשיו? ולא בכל פעם מתרחש נסים, מה יהיה עכשיו ממני? נו, מה? איך הוא הולך? הוא, הוא לא שואל אותי, הוא הולך אלי, הוא נפל עלי הר חדש, וגם כן, וגם כן היה נס שעליתי במים על ההר עד, עד, עד שהוצאתי את הראש מן ה... מן, מן המים, ונשארתי בחיים, נו, טוב, ברוך השם שני פעמים, אבל, אבל הים הוא לא, הוא רועש והוא, והולך, הולכים גלים חדשים, מה יהיה ממני? מה יהיה מזה? לא בכל פעם... אני, אני הרגשתי הסכנה מה שיש לי גלים כאלה, הרים כאלה , נו, הייתי מיואש, ראיתי את הסכנה מה, מה, מה שיש, בכל פעם יש, אני רואה נסים, אני עולה על הגל, אני עולה על ההר, אני עולה מהמים, עד שאני מגיע לסוף ומוציא את הראש ושואב, ואני נשאר בחיים, אבל, אבל אולי, אולי עכשיו נראה מה שיהיה עוד, ראיתי, ראיתי והרגשתי את הסכנה, איפה שאני נמצא, פתאום אני רואה בניין גדול בים, לא רחוק ממני, בניין כזה, בניין גדול יפה, יופי כזה, אמרתי: "מה זה? מה? איך אפשר דבר כזה? בים יש בניינים?", פתאום אני ראיתי, אני לא ראיתי כלום, רק הגלים, ופתאום אני ראיתי בים בניין מפואר וגדול, בניין!, היה לי תמיהה: "איך אפשר? בים, בים יש, אפשר להיות בניין?", אבל אני רואה בניין, אז חשבתי אולי זה רמז על, על ש... על שאני, שאני אזכה להינצל מהים, כי יש בניין, אולי אני יגיע להבניין, אני וודאי עשיתי מאמצים גדולים ולא יכולתי להגיע לבניין, ואני הייתי כמעט על יד הבניין, ובא גל והוא סחב אותי והוא, ונתרחקתי מהבניין, מה? אז מה יהיה? אני יש לי מקום להינצל, אבל אני לא יכול, לא יכול... אין לי כח להגיע לבנ... אין, אין שום אפשרות להגיע לבניין, הוא על ידי, ואני, ואי אפשר לי להגיע לבניין...
...וגם החלום, החלום שהיה לי אחרי הפטירה של רבי ישראל (קרדונר), היה החלום של הגלים, של... הייתי בים והיה גלים, גלים גדולים כאלה, כמו הרים, הרים, אני ראיתי שהולך הר של מים, (לא מבין) אני חשבתי, והוא הלך בכעס ישר אלי, ישר, ואמרתי: "אוי וי, עוד, עוד כמה רגעים הוא, הוא יגיע אלי, מה יהיה ממני? אז אני ימות, אין, אין שום תקווה, כן, אז אני אמות", וכך היה, הוא עלה בכעס, בחיפזון, והלך להרוג אותי, כמו שהולכים להרוג, הוא נפל עלי ו... והייתי מיואש לגמרי, אבל ראיתי שאני, שאני עולה על, על ההר, שאני עולה במים, עולה, עולה, עד שהגעתי לסוף והוצאתי את הראש ונשארתי בחיים, יכולתי לנשוף אויר ונשארתי בחיים, חלום כזה? טוב, עבד, עבר הגל ונשארתי בחיים, אבל אני רואה שהולך הר, הר חדש, גל חדש, הוא הולך ככה, מה יהיה עכשיו? ולא בכל פעם מתרחש נסים, מה יהיה עכשיו ממני? נו, מה? איך הוא הולך? הוא, הוא לא שואל אותי, הוא הולך אלי, הוא נפל עלי הר חדש, וגם כן, וגם כן היה נס שעליתי במים על ההר עד, עד, עד שהוצאתי את הראש מן ה... מן, מן המים, ונשארתי בחיים, נו, טוב, ברוך השם שני פעמים, אבל, אבל הים הוא לא, הוא רועש והוא, והולך, הולכים גלים חדשים, מה יהיה ממני? מה יהיה מזה? לא בכל פעם... אני, אני הרגשתי הסכנה מה שיש לי גלים כאלה, הרים כאלה, נו, הייתי מיואש, ראיתי את הסכנה מה, מה, מה שיש, בכל פעם יש, אני רואה נסים, אני עולה על הגל, אני עולה על ההר, אני עולה מהמים, עד שאני מגיע לסוף ומוציא את הראש ושואב, ואני נשאר בחיים, אבל, אבל אולי, אולי עכשיו נראה מה שיהיה עוד, ראיתי, ראיתי והרגשתי את הסכנה, איפה שאני נמצא, פתאום אני רואה בניין גדול בים, לא רחוק ממני, בניין כזה, בניין גדול יפה, יופי כזה, אמרתי: "מה זה? מה? איך אפשר דבר כזה? בים יש בניינים?", פתאום אני ראיתי, אני לא ראיתי כלום, רק הגלים, ופתאום אני ראיתי בים בניין מפואר וגדול, בניין!, היה לי תמיהה: "איך אפשר? בים, בים יש, אפשר להיות בניין?", אבל אני רואה בניין, אז חשבתי אולי זה רמז על, על ש... על שאני, שאני אזכה להינצל מהים, כי יש בניין, אולי אני יגיע להבניין, אני וודאי עשיתי מאמצים גדולים ולא יכולתי להגיע לבניין, ואני הייתי כמעט על יד הבניין, ובא גל והוא סחב אותי והוא, ונתרחקתי מהבניין, מה? אז מה יהיה? אני יש לי מקום להינצל, אבל אני לא יכול, לא יכול... אין לי כח להגיע לבנ... אין, אין שום אפשרות להגיע לבניין, הוא על ידי, ואני, ואי אפשר לי להגיע לבניין, עד שזכיתי, עשיתי מאמץ עליון כזה, ועד שהצלחתי לנגוע בהמעקה של הבניין, כמו, רק ש... רק שיכולתי להחזיק בהמעקה, הרגשתי עכשיו, ברוך השם עכשיו אני, אני יכול לעלות על המדריגות, על הבניין, ואין ים, אין גלים, אין כלום, כן, עכשיו אני יש לי תקווה, נו, עליתי היה מדריגות הרבה, והחזקתי בהמעקה ועליתי בשמחה גדולה, כל, כל רגע היה שווה בלי שיעור, והיה לי שמחה גדולה אני זכיתי לצאת מן, מסכנה, מסכנות כאלה, ואני נמצא בבניין, בבניין, במדריגות, עלה, עלה, עליתי על מדריגות עד שהגעתי בסוף, עד שהגעתי להדלת של הבניין, אני הגעתי להדלת של הבניין, אז פתחתי את הדלת ונכנסתי והיה... איך קוראים...? [פרוזדור?] פרוזדור, כן, יוא היה פרוזדור, מצד אחד היה חלונות יפות, ומצד שני אני עליתי פה על הדלת, ומהצד השני היה דלתות, היה קיר עם דלתות, טוב, אז אני עברתי את הדלת הראשונה ורציתי לפתוח לראות מה, מה יש שמה, מה... ולא פתחתי, לא בכוונה, לא, לא פתחתי, אמרתי: "מה זה? מדוע, מדוע לא פתחת?", אז, אז אני חשבתי אני, עכשיו אני אפתח, יש דלתות הרבה, אז הלכתי, וגם כן הגעתי לדלת וגם כן לא פתחתי והיה, והייתי בכעס עלי "מדוע לא פתחת?", לא פתחתי ועברתי את הדלת וגם, וככה כל, כל הדלתות עברתי ורציתי לפתוח ולא פתחתי עד שהגעתי, זה החלום, זה חלום כזה, עד שהגעתי להדלת האחרונה של הבניין, זה, זהו אחרי כבר כל הבניין, אני עברתי כל הדלתות ו... עד שהגעתי להדלת האחרונה של הבניין שהיה כבר... אני הגעתי לדלת האחרונה, אז פתחתי, פתחתי וראיתי חדר, פתחתי וראיתי חדר, יש שמה שולחן וכסא, ועל הכסא יושב זקן גדול וזקן יופי כזה, לבן כזה, חן כזה, וגם הצורה שלו, הפנים שלו היה חן כזה שלא רואים בעולם הזה, מן חן כזה, מן מתיקות כזה, אז התביישתי מאד, ראיתי זקן כזה, ראיתי זקן זה וראיתי את הפנים שלו, אז נתביישתי מאד ונפלתי בדעתי, "איך יש לי מקום פה להיות בחדר הזה ולראות זקן כזה?", נתביישתי מאד, ורציתי לתת שלום להזקן, אבל לא, לא מצאתי עוז בנפשי לתת לו שלום, איך?... ואני רחוק כזה, אני... איך יש לי חלק, יש לי חלק כזה לתת, איך יש לי עזות לתת שלום להזקן הזה?, כן, אז, אז הזקן היה ככה, הזקן הזה הוציא, הושיט את היד ונתן לי שלום ולקח לי את, את היד והחזיק את היד באהבה גדולה ובנענוע, כן, ובשלום עליכם, והוא המשיך והחזיק אותי באהבה גדולה, שלום, התקרבות כזה , אני לא היה לי עזות כזה, אבל הוא עשה את זה, אז מה, מה יכולתי לעשות?, אז קיבלתי את זה , ונתעוררתי, ונתעוררתי!. אז אני זכרתי את כל החלום וזכרתי, עד היום אני רואה את הפנים שלו כמו שראיתי אז, בדרך הטבע חלום נשכח, כן, לפחות הצורה, אבל כמו שראיתי את הכסא עם הזקן מעליו והזקן והתיאור של הפנים, אז הפנים כזה, אני זוכר את זה, כמו שאני רואה עכשיו את זה, כן, אז היה לי געגועים והשתוקקות, אני רוצה לדעת, מי זה היה הזקן! , אולי אליהו הנביא? איזה, מישהו... איזה גדול? מי היה הזקן הזה שראיתי?, אז כנראה, אני היה לי געגו... מתוך געגועים, נרדמתי, ואמרו לי, וחשבתי במחשבה: "אני אקח ספר ואני אפתח, אולי אני אמצא שמה איזה רמז, מי זה הזקן?", וככה עשיתי, נתעוררתי ולקחתי ספר ופתחתי, זה היה ספר "חיי מוהר"ן" מדפוס הראשון, "חיי מוהר"ן", ופתחתי אותו, והעיניים שנתנו... [מה, מה ראית?] פתחתי את הספר "חיי מוהר"ן" ולקחתי את העיניים על הסעיף הזה, שרבינו הקדוש גי... היה... גילה, גילה ש"מי שיזכה, אני אתראה אליו בדמות זקן", זה, זה, זה, זה ראיתי, אז ידעתי כבר שהזקן הוא רבינו, חלום טוב כזה, אוי וי...
...ואני הייתי ילד, הייתי ילד ואני מזמן שבאתי על דעתי, עוד כשהייתי ילד היה, היה לבי מתגעגע לעבוד השם, ללמוד תורה ולמסור נפשי בשביל עבודת השם, והתפללתי בדבקות, בהתלהבות ובתנועות, והתפללתי, והיה שמה איש זקן אחד שהוא היה מחסידי ביאן, הם, הם, הם לא מתפללים בכח ולא בקול ולא... רק בלחש, כן, נו, אבל אף-על-פי-כן אני, אני היה לי עזות ולא הסתכלתי עליהם ואני... אז זה הזקן בא אלי בכל יום, הוא ה... ונתן לי מטבע חשובה, ככה, הוא נתן לי, הוא היה מפורסם בעיר שהוא קמצן כזה, הוא נותן נדבה המטבע הכי קטנה שיש, שאפשר, חתיכת פך, כן , והוא נתן לי, נתן לי, כשבאתי הביתה ונתתי, הם היו עניים ונתתי את המטבע, אז הם התפאלו מאד, כן, אבל אחר כך הפסקתי לתת לבית והתחלתי לאסוף מטבעות בשביל סידור, אני רוצה לקנות סידור שיהיה בו חצות ותהלים, מעמדות וסליחות, כל מיני סליחות וכל, "כל-בו"!, שיהיה בו כל, כל מה שיש בעולם, איזה תחינה, איזה, איזה, איזה דבר, גם... כן, התחלתי לאסוף הכסף אצלי בשביל לקנות סידור, היה שם הסידור היה "כל-בו", ו... ככה היה, וכל, הכל היה בו בהסידור הזה, ואני היה לי השתוקקות וגעגועים לסידור כזה, כן, אבל אין, אין כסף, וגם כן בטבריה לא, אי אפשר להשיג סידור כזה, רק בירושלים , אז השם יתברך ריחם עלי, והאמא נסעה לירושלים בשביל הכנסת כלה, בשביל לחתן איזה ילד, על-כל-פנים היא נסעה לירושלים, ואני כשנסעה אמרתי לה: "אני אספתי כסף בשביל סידור "כל-בו"!", ואני הייתי חביב מאד אצל האמא והיא, היא נתנה לי הבטחה שהיא תיקנה לי סידור כמו שאני רוצה, "כל-בו", שיהיה בו, שיהיה כל המעלות, כן, אני נתתי לה את הכסף, והיא קיימה, והיא השתדלה לעסוק אם איזה משפחה, ממשפחה שלנו, שהוא יודע כל הסוחרים הגדולים, כי יש... סידור כזה לא בכל, לא, לא משיגים בכל המקומות, צריכים לדעת איפה יש סידור כזה , על-כל-פנים היא הביאה לי סידור שהוא חדש בירושלים, היא באה לטבריה עם הסידור, והשמחה שלי והלכתי לבית הכנסת עם הסידור הזה, וכולם קינאו אותי, יש לי, יש לו סידור , אני רציתי לאכול כל הסידור , מה, איזה שמחה היה לי בכל פעם שאני ראיתי את הסידור אצלי...
...[תתחיל מהתחלה] אני שכחתי [על השלושה חכמים בטבריה] בזמן שנתקרב, שרב צבי רוזנטל נתקרב לרבינו, אז השם יתברך סיבב שככה היה השגחה, הוא יצא מביתו להתפלל וותיקין ביום שישי ולא, ולא חזר כל היום, הם כבר מחכים כל המשפחה, ה... אישתו והילדים והאבא מחכים בכל, בכל עת עד שיבוא, עד שיבוא, איך אפשר? הולכים להתפלל ולא חוזרים, נו, נו, היה רעש בכל העיר: "רב צבי רוזנטל הלך להתפלל מה... ולא חזר, מה שעושים הברסלבים, ביום שישי ערב שבת לקחו את רב צבי, יש לו אשה וילדים קטנים, פתאום הוא נעלם, מי יודע איפה הוא?", חלק אמרו, כמה אנשים אמרו: "שהברסלבים שלחו אותו לאומן, כי עיקר אצלם אומן", יוא, האחרים אמרו: "אולי לצפת, אולי לירושלים", על-כל-פנים לא ידעו... זה, זה ידוע "שרב הירש (צבי רוזנטל) נעלם, נעלם, אין, איננו" , הם שלחו ערב שבת שהוא יום שישי, הם ראו, היה סמוך להדלקת נרות והוא איננו, אז הם, הם לקחו גיבור אחד מגיבורי טבריה שהוא יודע לרכוב על סוס, כמו אווירון, והוא נסע לצפת, יש להם משפחה, אולי הוא, הוא הלך לצפת בשביל שהיה מחלוקת בבית מברסלב, מחסידות ברסלב, אז הוא, הוא הלך לצפת, אז הם שלחו לצפת והוא היה, הספיק לחזור ולהודיע שהוא ביקר בכל, אצל כל המשפחה ורב צבי איננו! , נו, נו, היה כל העיר ברעש כזה, כל העיר "הברסלבים, ברסלבים שלקחו את רב {צבי} מהמשפחה ו...", הוא הלך להתפלל ואיננו, והוא... ביום שישי זה, זה היה כולו {אסור} , על-כל-פנים הדליקו נרות לכבוד שבת, ורב צבי איננו, איננו ואיננו, על-כל-פנים היה בוכים הילדים והאשה והמשפחה, האבא שלו, איזה שבת זה? איפה רב צבי? , ואישתו והאמא שלי ואישתי גם כן, הם הלכו לבית רבי ישראל (קרדונר) וזרקו אבנים "איפה רב צבי? איפה רב צבי?" , היה לו השבת לרבי ישראל (קרדונר) אבנים שברו כל הכלים, לא השגיחו על שבת, על חילול שבת, שברו את הכד של מים שנכנס בו שלושה ארבעה פחים מים, שברו ושברו, האבנים, כל האבנים שבטבריה זרקו לבית רבי ישראל (קרדונר), נו, בלילה מוכרחים לישון, עשו הפסקה והלכו לישון, אבל בבוקר השכם, כולם קמו והלכו בבכיות "איפה רב צבי? מה זה? ביום שישי? הוא עשה להם {דברים כאלה}, שיכולים למות , מה זה? איפה...?, על-כל-פנים הם כבר הלכו ביום שישי הלכו למוכתר, והמוכתר הוא חיפש דברים כאלה, כי הוא אוהב כסף, הוא אהב, כסף, כן, אז יהיה לו מזה מסחר טוב, המשפחות של, של רב צבי (רוזנטל), ישראל בער, ויהיה, ויהיה, ויהיה תבשיל טוב, ויהיה לך מעות, אז הוא אמר, הוא אמר לאשתו: "על הברסלבים הכל תאמין, אני חושב שהם שלחו אותו לאומן, הוא לא בירושלים, הוא לא בצפת הם, הם, הם שלחו אותו לאומן!", אבל אומן לא היה במלחמה אם טורקיה, נו, זה ריגול, זה, זה, אצלם לא שייך מלחמה, או, לאומן זה...
(המשך בקלטת 4)
